לדלי יש אנרגיה כל כך ייחודית, קשה שלא לשים לב אליה. היא יצירתית, אינטואיטיבית, סקרנית, מרגשת, אבל גם לא יציבה וכאוטית.

לפעמים אנחנו צריכות כאוס.

"בחני את ערכו של כאוס המשרת אותך היטב, כאשר הוא נוטל ממך את עוגנייך. מפוזרת לרוח, את משאירה מאחור את החלקים שלך שאת כבר לא צריכה, ומפזרת זרעים שממציאים אותך מחדש".

~ קולט ברון-ריד

דלי יודע להיות בעמדת המתבונן. רוחות הכאוס נושבות בפראות, בעוד דלי עומדת בחוץ מתבוננת בהן ושואלת, מה זה אומר? מה אני צריכה ללמוד מזה? איך אני יכולה לשנות את הסיפור? באיזו דרך אני יכולה לשחרר את עצמי?

דלי זקוקה לחופש ולמרחב. כל אתגר שאנו עוברות הוא כאן כדי לשחרר אותנו מדפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה שאינם משרתים אותנו היטב. לתת לנו את החופש והמרחב לו אנו זקוקות.

לאחרונה פגשתי אישה שהייתה בטוחה שמשהו לא בסדר איתה. היא חשבה שיש בה רוע, בעוד שזה היה הכי רחוק שאפשר מהמציאות.

פגשתי גבר שחש אשמה על שהרס את מערכת היחסים שלו עם אישה שהתעללה בו ובגדה בו במשך שנים.

פגשתי אשה ששכנעה את עצמה שהיא לא צריכה אהבה, בזמן שלמעשה ניסתה להגן על עצמה מפני פגיעה או אכזבה.

לכולנו יש תפיסות ודוגמות שמונעות מאתנו להגיע למקום שבו אנחנו באמת רוצות להיות.

האשה שחשבה שהיא רעה, מעולם לא הרשתה לעצמה להיות פגיעה או להראות את האני האמיתי שלה לאחרים. לכן היא סבלה מבדידות.

הגבר שהאשים את עצמו בשל התנהגותה של גרושתו, היה תקוע עם רגשות חרטה, ולא הצליח ליצר מערכת יחסים חדשה.

האישה שהתנהגה כאילו היא לא רוצה אהבה, המשיכה לחפש אחר מה שחסר לה בכל המקומות הלא נכונים, ובכך פגעה בעצמה.

במהלך עונת הדלי, אנו מקבלות הזדמנות נדירה לצאת מחוץ לעצמנו, לצפות במחשבות שלנו, באמונות שלנו, ובתבניות הפסיכולוגיות שלנו, ולראות אילו מהן אינן משרתות אותנו היטב.

קחי בחשבון שלוקח זמן להשתחרר מאמונות ודפוסי מחשבה מזיקים.

את צריכה ליישם מודעות עם הרבה חמלה עצמית. אתה צריכה לשים לב למחשבות האלו כשהן עולות ולהגיד לעצמך בעדינות, המחשבות האלה אינן אמיתיות, הן לא משרתות אותי.

זה מועיל לראות גם את הערך של המחשבות האלו, למה אנחנו ממשיכות להחזיק בהן. לפעמים הן מכוונות להגן עלינו. לפעמים הן משמשות כאזור נוחות כי הן משקפות את מה שנאמר לנו בילדותנו. לפעמים אנחנו פשוט מכורות לתחושה מסוימת שהן מייצרות.

דלי כאן כדי לשנות את הסיפור. לפני שנשנה את הסיפור הקולקטיבי, עלינו לשנות את הסיפור האישי שלנו.

יש דברים שאנחנו לא יכולות לשנות, אבל יש כל כך הרבה שאנחנו כן.

אם את מרגישה חרטה או אשמה, אם את מרגישה שמשהו לא בסדר איתך, הסתכלי על זה מבחוץ ונסי לראות את זה מנקודת מבט אחרת.

במשך שנים, הרגשתי חרטה על כך שהרסתי חברות עם מישהי שאהבתי בכל ליבי. אין ספק שלא הייתי בסדר. לא הייתי שם בשבילה כשהיא הייתה צריכה אותי. כשרציתי להופיע שוב בחייה, זה היה מאוחר מדי. היא הייתה כל כך פגועה שהיא לא רצתה שום קשר איתי.

השבוע התיישבתי עם רגשות האשם שלי, וכתבתי את סיפור החברות הזו בניסיון להבין מה באמת קרה שם. למה לא הלכתי לראות את חברתי כשהיא הייתה צריכה אותי? באותו הזמן, התמודדתי עם שברון לב גדול, משבר פיננסי, ודיכאון, תוך כדי שהתקשיתי בניהול העסק החדש שלי.

עשיתי משהו שבאמת פגע בחברתי, אבל אם החברות הזו היתה משמעותית עבורה, היא הייתה מוצאת בליבה לסלוח לי אחרי שביקשתי את סליחתה בפעם העשירית.

דרך כתיבה, הבנתי שבמערכת היחסים ההיא, החברה שלי היתה המובילה, ואני הייתי הסיידקיק שלה. יכול להיות שהנשמה שלי ביקשה לשבור את הקשר הזה ולחפש קשרים שהתבססו על כבוד והערכה הדדיים.

זו הסיבה שאנחנו צריכות כאוס כדי לעורר דברים, כדי שהדפוסים הנסתרים שלנו יתגלו לנו, ונוכל לתת להם להיעלם עם הרוח. אז אנחנו חופשיות יותר.

השבוע שאלי את עצמך:

• האם יש לי מחשבות, אמונות, או חלומות שחוזרים על עצמם, ממשיכים לצוץ וגורמים לי להרגיש רע?

בחרי לעבוד עם אחת מהמחשבות או האמונות הללו. כתבי על זה, חשבי על זה, נסי להבין למה זה חוזר ועולה.

שאלי את עצמך:

• איך אני יכולה לשנות את הסיפור בצורה שתשחרר אותי?