בזמן שהוריקן הלין הרס את העיר האהובה שלי, אשוויל, צפון קרולינה, הייתי בבולדר, קולורדו, לסדנת ארבעת האלמנטים. אחת השאלות שלי במהלך הסדנה הייתה איך ליהנות מהברכות שלי מבלי להרגיש אשמה על סבלם של אחרים.

לפני ההוריקן, נהגתי להתעורר ליד שני האנשים שאני הכי אוהבת במיטה הנוחה שלנו. נהגתי ליהנות מיופייה של קרן אור שהתגנבה מבעד לווילונות בצבע ירוק עד שלנו, ומלשתות את המאצ'ה לאטה של הבוקר על כסאות הבר, כשבני בן השבע משתף אותי בסיפורי דמיונותיו. ליד שולחן העבודה, חגגתי פרץ יצירתיות או אינטראקציה עמוקה עם לקוחה אסטרולוגית. אהבתי להכין ארוחות קלות ובריאות ולאכול בחצר האחורית המרווחת שלנו עם האיש שלי.

אבל כל רגע של שמחה הוצף בהוריקן של מחשבות. חשבתי על המשפחות החטופים שלא התעוררו ליד האנשים שהם אוהבים ועל החטופים שלא ראו קרן אור כבר חודשים (עכשיו, שנה). חשבתי על כל אלו שאינן בטוחות, שמחפשות אהבה, שרוצות ילדים ולא יכולות להביא אותם, או שיש להן ילדים שניתקו איתן קשר. ההוריקן הזה קרע אותי משמחתי והותיר אותי סובלת.

האם בזה שנטלתי עלי את סבלם של אחרים עזרתי למישהו? האם טיפחתי בכך יותר שלום והרמוניה בעולם? התשובה היא לא.

הוריקן הלין הראה לי עד כמה המציאות שלנו שברירית. מזון, מים, מחסה, חשמל, טלפון, אינטרנט, גז ודלק הפכו למצרכים יקרים בן לילה. כל הדברים האלו שאני אפילו לא מקדישה להם מחשבה, שלא לומר הכרת תודה, הם עכשיו מרכז עולמי.

"דברים לא היו אמורים להיות ככה" היא מחשבה שמגיעה לעתים קרובות. הייתי אמורה להיות בבית ולקחת את המים הזורמים שלי כמובן מאליו. הייתי אמורה להיות עסוקה בבניית בית הספר לאסטרולוגיה שלי. הייתה לי תוכנית מסודרת להפליא עם תאריכי יעד, אבני דרך וצוות מוכן למשימה. עכשיו אני לא יודעת איפה אגור מחר, מתי בתי הספר יהיו פתוחים, אם העיר שלי תתאושש וכמה זמן זה ייקח.

יכולתי להחליט לעשות כל מה שרציתי בכל מקרה, למרות הנסיבות, אבל הניסיון שלי בקורונה לימד אותי שאם אעשה את זה, אשבש את ההרמוניה ואהיה חולה.

כדי להיות בהרמוניה עם העולם, אני צריכה להקשיב לו ולציית לכללים שלו. עכשיו הוא מבקש ממני לחיות עם פחות, לרצות פחות, להאט ולהתמקד בצרכים הבסיסיים ביותר של משפחתי. הפעם, אני הולכת להקשיב. זו עונת מזל מאזניים, אחרי הכל.

מאזניים הוא מזל עתידני שבא לשנות את הסיפור ולהביא יותר הרמוניה, אור, יופי וצדק לעולם.

אבל הרמוניה היא מאתגרת. כל כך הרבה לא בשליטתנו, כולל המחשבות והרגשות שלנו. הלוואי ויכולתי להרגיש רק הכרת תודה ושמחה על הברכות הרבות שאני חווה עכשיו. אני מבלה הרבה יותר זמן עם משפחה וחברים. אני מבשלת יותר ונהנה מארוחות ערב משפחתיות ארוכות ונעימות. אנחנו גרים עכשיו באיירביאנדבי יפהפה על האגם. בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה, השתקפות האורות מקו החוף שמולי משכשכת במים. הלוואי שלא הייתי סובלת מלגור על מזוודה, לא לדעת מתי אוכל לחזור הביתה, לחפש כל הזמן פתרונות דיור זמניים, ולא להיות מסוגלת להתמסר לפרויקטי העבודה המרגשים שלי.

הרמוניה אין פירושה להכחיש את הכאב שלנו או להעמיד פנים שהכל נפלא; זה לא קשתות בענן וחדי קרן. הרמוניה מחייבת אותנו להסתכל לחיים בעיניים, להכיר בסבל, בקושי ובאתגרים, ואז לעשות בחירה אמיצה ולשאול, "מה החיים מנסים ללמד אותי?"

הרמוניה פירושה כנות ונוכחות. אם את חווה סבל, היי כנה לגבי זה. אבל אם את חווה שמחה, תשמחי בה – אל תרגישי אשמה, ואל תיתני למחשבות שלך על סבלם של אחרים להרוס אותה.

כדי לחיות בהרמוניה, עלינו להסתגל לזרמי העולם. כאשר אנחנו נפגעות מהוריקן, מטפורי או ממשי, קולקטיבי או אינדיבידואלי, החיים לא יכולים להמשיך כפי שהיו. אנחנו יכולות לבחור להיות בהרמוניה ולקבל את השינויים שנכפים עלינו. חשוב מכך, אנו יכולות לבחור להחזיק ברגעי השמחה היקרים שלנו ולהוסיף לשמחה הקולקטיבית של העולם. לאמץ את השמחה שלנו ללא רגשות אשם זה לא הדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות כדי לשנות את הסיפור ולעזור למי שסובלים, אבל זה אחד הדברים הטובים ביותר שאנחנו יכולות לעשות כדי להביא יותר הרמוניה לחיינו האישיים ולעולם כולו.

השבוע, שאלי את עצמך, איך אני יכולה לטפח יותר הרמוניה בחיי? מה הקצב שנכון לי כרגע? מהם השיעורים שעליי ללמוד מהמצב הנוכחי שלי? איזה סבל אני לוקחת על עצמי באופן שלא עוזר לי או לאחרים? האם אני יכולה לאחוז בשמחתי כדי להקל על הסבל הזה?

מאחלת לך שבוע נפלא,

באהבה,

יעל