גדלתי על ערכי "שקר החן והבל היופי". לכן הרגשתי שהמשיכה שלי ליופי הופכת אותי לאדם שטחי. יופי היה מלכודת הקשורה לשקרים, אשליה והונאה, משהו שנועדתי לברוח ממנו. כשהתבגרתי והתחלתי את מסע הרוחני שלי, למדתי שהבעיה היא לא רק ביופי, אלא בכל ההנאות החושניות. בדיוק כמו יופי, גם הן היו שטחיות ומתעתעות.

לקח לי שנים להבין שטעיתי. הנאה חושית היא מרכיב מהותי ברוחניות. יופי הוא תצוגה של האלוהות. החושים הם הממשק שלנו עם העולם. הנאה חושנית היא הדרך שלנו לחוות את העולם כמקדש, כביטוי של כוחות קוסמיים, בהכרת תודה ובהערכה. זוהי החוכמה והדרך הגבוהה של מזל שור. זהו הביטוי הארצי של ונוס, אלת ההרמוניה, האהבה והיופי.

עונת מזל שור היא תקופה שבה אנו רוצות להאט את הקצב וליהנות מהחושים שלנו. אין פלא שעונת מזל שור מתרחשת באביב כאשר החושים שלנו מתעוררים עם התחדשות הטבע סביבנו. בפוסט זה אפרט שלוש דרכים שונות בהן נוכל לחזק את הקשר שלנו עם החושים בצורה רוחנית.

תנשמי את זה פנימה

אני מתענגת על היופי שסובב אותי. אני משתכרת מריחות היער. אני נהנית ללכת על האדמה ברגליים יחפות. אני מוקסמת מטעמם של פירות היער שגדלים על השיחים. אני מרגישה התרוממות רוח מלהקשיב לשירת הציפורים. אני מרגישה תחושת יראה גדולה שגורמת לב שלי לשיר שבחים לאמא אדמה שיצרה את הקסם הזה. אני רוצה לנשום הכל פנימה, אז אני נושמת עמוק, ומרגיש התרחבות שמעולם לא חוויתי קודם.

אם הייתי חיה את חיי מבלי להעריך את המראות, הריחות והקולות שסביבי, אם הייתי רואה את היופי הזה וחושבת, הו, למי אכפת, זו רק אשליה, הונאה, שקר, הייתי מתעלמת מנפלאות היקום. הייתי מתנתקת מהאלוהות. הייתי מפספסת את החיים. אין בזה שום דבר רוחני.

אכילה מודעת

אכילה יכולה להיות חוויה רוחנית. כשלמדתי איורוודה, למדתי לאכול בתשומת לב. אני אף פעם לא אוכלת מול מסך או ספר. אני אף פעם לא צורכת מידע בזמן שאני אוכלת. אני אוכלת בעיקר בשקט, בחצר הבית שלי, אם מזג האוויר מאפשר את זה. כשאני לועסת לאט, אני מבחינה בטעמים ומתמסרת להנאה. אני חושבת על האדמה הפוריה, קרני השמש, טיפות הגשם, והאנשים שעמלו להביא את האוכל הזה אל השולחן שלי. אני חושבת על האהבה שהשקעתי בהכנתו. זה גורם לי להרגיש מחוברת ולהכיר תודה בצורה הכי עמוקה.

אם הייתי אוכלת תוך כדי מחשבה על כמה מזוהם כדור הארץ כרגע, וכמה כימיקלים רעים יש באוכל שלי, או אם הייתי צופה בפודקאסט בזמן הארוחה, הייתי מחמיצה את ההזדמנות הזו להתחבר לעולם. הייתי מחמיצה הזדמנות לשמוח בדברים הפשוטים אך המופלאים שהחיים מציעים לנו.

רומנטיקה מכוונת

רומנטיקה היא חוויה חושית. המשיכה הראשונית שלנו מבוססת על מראה. המדע אומר שאנחנו מרגישים משיכה לאחרים על סמך ריח. לטעם הנשיקה יש השפעה עצומה על אם נרצה להתנשק שוב. הדרך בה אנחנו מרגישות כאשר האדם האחר נוגע בנו היא המפתח להתאהבות. גם הקול חשוב. אני זוכרת איך התאהבתי בבעלי בפעם הראשונה שדיברנו בטלפון, לא רק בגלל תוכן השיחה, אלא גם בגלל שאהבתי את הקול שלו.

במערכות יחסים ארוכות טווח, אנו נוטות לשכוח מהקסם החושי שהפגיש אותנו, ומאבדות הרבה מהקסם של הזוגיות ושל החיים. אני נוהגת לשים לב לריח של בעלי, לטעם הנשיקות שלו, למגע הידיים שלו, לקול שלו ולכל הדברים שגרמו לי להתאהב בו, גם בחיי היומיום שלנו, אחרי עשר שנות נישואים .

השבוע, בחרי תרגול אחד ובצעי אותו:

1. לכי לטבע בשקט. שימי לב לצלילים, לריחות ולמראות. געי במים, באדמה, בעלים ובסלעים. שימי לב לאיך הם גורמים לך להרגיש. הפכי את זה למסיבה חושית.
2. אכלי בתשומת לב כמו שתיארתי למעלה.
3. חווי את בן או בת הזוג שלך דרך החושים. שימי לב לקול, לריחות, למגע ולטעם שלהם.

ואל תשכחי לשתף אותי איך זה הלך. אני אשמח לשמוע ממך.

שיהיה לך שבוע נפלא של החזרת החטופים!

באהבה,

יעל