החדר היה עמוס, עם רק שניים או שלושה סנטימטרים בין מזרני היוגה. בכל נשימה עברנו במהירות מתנוחה לתנוחה. החדר היה מחומם, וזיעה נטפה בכבדות על המזרונים השכורים והמחליקים. המוזיקה הרועשת הקשתה לשמוע את הוראות המורה. בין כלב מביט מטה, כלב מביט מעלה, וכלב בעל שלוש רגליים, המורה שיתפה כמה פנינים מעוררות השראה, כמו "האם אנחנו יכולים להיות שבעי רצון מהחיים כפי שהם?" או "המיינד שלנו לא אדיב; הישארו ממוקדים בנשימה."

היה רגע שהרגשתי שאני לא יכולה יותר. באופן כללי אני לא מתלהבת משילוב של חום, זיעה, תנועה וסיסמאות רוחניות שאין להן הקשר או עומק. אבל אז המורה אמרה משהו ששינה הכל.

היא אמרה, ״בואו נחגוג מודעות עצמית.״

זה היה רגע עמוק של תובנה. במשך שנים, ניסיתי להבין מדוע כל כך הרבה מאיתנו מצפים מעצמנו להיות במודעות עצמית בדרגה של בודהה. מדוע אנו מדחיקות את הכאב, חוסר הסיפוק, הכעס, התסכול והמחשבות שלנו בשם המודעות העצמית?

"גדלתי, התפתחתי, התבגרתי. אין בי כעס או טינה. אני מרוצה מהחיים שלי ומכירה תודה על כל האתגרים שלי", אני שומעת לעתים קרובות. אני יודעת שזה לא נכון, רק בגלל שאנחנו בני אדם, ואנחנו אף פעם לא מתגברות במאה אחוז על האתגרים של להיות אנושיים.

״בואו נחגוג מודעות עצמית״ מסביר בצורה מושלמת מדוע אנחנו מרגישות רע עם עצמנו. אומרים לנו שהשגנו מודעות עצמית, ולכן אנחנו מצפות מעצמנו להיות מרוצות, גם כשאנחנו לא. אנו דוחקות מאיתנו את החלקים שאינם מרוצים, כועסים או כואבים. אנחנו דוחקות את המחשבות שלנו כי אחרי הכל, אנחנו במודעות עצמית ואנשים מודעים לעצמם לעולם אינם להיות מסופקים, כועסים או כואבים, וברור שאין להם מחשבות לא אדיבות, נכון?

לא נכון. כאב, כעס, חוסר שביעות רצון, פחד ומחשבות לא נעימות הם חלק מהקיום האנושי. הם אלו שעושים אותנו אנושיות ומאד חמודות. מודעות עצמית אין פירושה להדחיק את כל מה שאנחנו לא רוצות; להיפך, מודעות עצמית מבקשת מאתנו להיות מודעות למה שאנו חוות באמת מבלי לשפוט או להדחיק את החוויה.

בואו נשאף לחגוג את הקיום האנושי שלנו בצורה אותנטית. בואו נשכח מהארה, מודעות עצמית, וסוף הסבל. בואו נחגוג את הכאב. הוא כאן כדי להישאר, לא משנה כמה טוב אנחנו מתרגלות טריקונאסנה או מדיטציה. בואו נחגוג את האמת שלנו. זה הכי טוב שאנחנו יכולות לעשות.

אומרים שהבודהא היה מזל שור. בני מזל שור לוקחים דברים לאט. כאשר החלו לימודי היוגה והבודהיזם, היה מקובל שתלמיד יטאטא את הרצפה של מורו במשך 30 שנה לפני שקיבל פיסת לימוד. לאחר מכן, הוא טאטא את החדר של המורה 30 שנה נוספות כדי לעבור לשלב הלימוד הבא.

מזל תאומים הוא מזל אוויר. האוויר זז מהר. טכנולוגיה זזה מהר. גלילה במדיה החברתית זזה במהירות. תרגילי היוגה שלנו זזים מהר. אנו מצפות מעצמנו להשיג דברים שלוקח עידנים כדי להשיג אותם. כאשר בודהה דיבר על סוף הסבל, אף אחד מתלמידיו לא ציפה להשיג זאת בחייו. אנחנו מאמינות שכמה שנים של תרגול יוגה ומדיטציה יגרמו לנו להשיג הארה. אני מצטער לאכזב. זה לא עובד ככה.

הדרך היחידה לצאת מכאב היא דרך הכאב. הדרך היחידה לצאת מחוסר שביעות רצון, כעס ושאר הדברים שאנו מעדיפות לא לחשוב או להרגיש היא לעבור דרכם. הצעד הראשון הוא להכיר בהם ולהודות בהם. מה את חושבת באמת? אל תבטלי את המיינד כלא אדיב. המיינד חיוני לנו. יש סיבה לכך שאת חושבת מה שאת חושבת!

מזל תאומים הוא מזל המיינד והמחשבות. השבוע, השמש נמצאת במזל תאומים, וצדק עובר ממזל שור לתאומים. המשמעות היא שהשנה הקרובה תהיה נהדרת ללמידה, הוראה, כתיבה, חשיבה, טיפוח חברויות בריאות והיכרות עם אופי המיינד שלנו. האם הוא טוב? הוא רע? הוא אדיב או לא אדיב?

בודהיסטים ממסורת המהמודרה מאמינים שמהות המחשבות היא הגוף האמיתי של בודהה, אותו הם מכנים דהרמקאיה. בודהיסטים אלו שמחים כאשר מחשבות עולות בהם, כי יותר מחשבות אומרות יותר הזדמנויות לחוות את הדהרמקאיה.

מזל תאומים הוא המזל ששואל שאלות ואינו מקבל דבר כמובן מאליו. צדק במזל תאומים עוסק בהתרחבות המיינד כדי להשיג מודעות עצמית כנה שאינה מדחיקה אלא מכירה בחוויה שלנו.

השבוע, חשבי על מערכת היחסים שלך עם המיינד שלך והמחשבות שלך. האם את אוהבת את המיינד שלך או תופסת אותו כלא אדיב ומזיק? מה ההשפעה של האמונה שחלק ממך הוא רע ולא אדיב? האם את יכולה להתיידד עם המיינד שלך? האם את יכולה להודות לו על כל הרעיונות והמחשבות היפים שהוא מייצר? על הבעיות שהוא פותר ועד כמה טוב הוא תופס, מבין, מעבד, מנתח ומעביר מידע?

אשמח לשמוע על היחסים שלך עם המחשבות, המיינד, והמודעות העצמית שלך.

שיהיה שבוע נפלא ושיחזרו אלינו במהרה,

באהבה,

יעל