אם במקרה את עדיין לא יודעת, אני בת מזל תאומים.

החיבור שלי לאנשי ונשות תאומים הוא מה שגרם לי להתחבר לאסטרולוגיה מלכתחילה. מאז שהייתי ילדה, בכל פעם שפגשתי אנשים שהרגשתי איתם קשר חברי מיידי, הייתי שואלת מה יום ההולדת שלהם. 99% מהפעמים, הם היו בנות ובני מזל תאומים.

הסיבה שבגללה בנות ובני מזל תאומים מתחברים כל כך טוב אחד עם השני היא שאף אחד בעולם לא יכול להבין כמה עסוק הראש שלנו.

אחת מבנות מזל תאומים המשמעותיות ביותר בחיי היא המורה היקרה שלי, דברה סילברמן. היא מבטאת רעיונות רוחניים מורכבים בצורה כל כך קוהרנטית, כמו שאף אחד אחר לא עושה. למרות שהיא מפורסמת מאד, היא חמה וחברותית עם כל מי שהיא פוגשת. היא חוקרת את החיים בסקרנות ובקסם מדבקים.

השבוע היא תחגוג את יום הולדתה. יום הולדת שמח דברה!

מזל תאומים נשלט על ידי מרקורי, כוכב הלכת האחראי על הדרך בה אנו חושבות ועל הדרך בה אנו מתקשרות.

תרגילי מיינדפולנס מתמקדים בחיזוק היכולת שלנו להתבונן במחשבות שלנו. תרגול המדיטציה לא נועד להשקיט את התודעה כמו שהוא נועד להתבונן בתודעה.

טעות אחת שאנחנו עושים היא לחשוב שהמחשבות שלנו צריכות להיות מה שאנחנו רוצות שהן יהיו: חכמות, עמוקות ויפות. כשמחשבה "שלילית" מתגנבת, אנו דוחות אותה מיד. "לא, לא, לא, אני לא רוצה לחשוב על זה."

אנחנו לא רוצות לחשוב על אנשים שפגעו בנו. אנחנו לא רוצות לחשוב על מה שמפחיד אותנו. אנחנו לא רוצות לחשוב על רצון שלנו לפגוע באחרים. אנחנו לא רוצות לחשוב על דברים שמנוגדים לנורמות המקובלות. אבל האמת היא שלכולנו יש מחשבות כאלו.

"רובנו, במודע או שלא במודע, היינו רוצים שמדיטציה תהיה זמן נינוח שבו אנחנו לא צריכים להתייחס לאי נוחות. למעשה, הרבה אנשים טועים לחשוב שזו מהות המדיטציה. הם מאמינים שמדיטציה כוללת הכל חוץ ממה שמרגיש רע. ואם משהו מרגיש רע, אתה אמור לתייג אותו כ "מחשבה" ולדחוף אותו או להכות אותו בראש עם פטיש."

~פמה צ'ודרון

אנו יכולות לשנות את תהליכי החשיבה שלנו בטווח הארוך, אם נעבוד על הדפוסים הפסיכולוגיים שלנו וניצור קשרים נוירולוגיים חדשים במוח. אבל כדי לדעת על מה אנחנו צריכות לעבוד, עלינו להכיר במחשבות האמיתיות והכנות שלנו!

בטווח הקצר, אנחנו לא בוחרות את המחשבות שלנו. כל מה שאנחנו יכולות לעשות הוא להתבונן בהן ולחבק אותן, דוחות ככל שיהיו.

אורח החיים הרוחני אינו עוסק בהדחקה, אלא בחיבוק של כל חלקי ההוויה שלנו בחמלה ובאהבה, כולל החלק המלוכלך והאפל ביותר במוחנו.

פעם נכחתי בהרצאה של המורה והסופר הנודע, ג'ק קורנפילד. הוא אמר שאם נוכל לשמוע את המחשבות של כולם, בהתחלה, כולנו נגעל אחד מהשני. אבל אז, נראה שלכולנו יש מחשבות איומות, שזה לא רק אנחנו, ונוכל לנשום לרווחה.

מחשבות הן קצת כמו חלומות. בחלומות שלנו אין נכון ולא נכון. בחלומות שלנו, אנחנו יכולות לעשות סקס עם מישהו, וזה רק אומר שאנחנו רוצות להיות יותר מחוברות עם האדם הזה. אנחנו עלולות להרוג מישהו בחלום, וזה רק אומר שאנחנו חייבות לסיים משהו שהאדם הזה מייצג עבורנו.

חלומות הם ביטויים ויזואליים של מחשבות לא מודעות. כשאנחנו עושות מדיטציה, וגם כשאנחנו לא, עלולות להתעורר מחשבות  מהתת מודע, והן עשויות להיות מפחידות. כאשר אנו בורחות מהמחשבות הללו ומדחיקות אותן, אנו מחמיצות את ההזדמנות לעבד משהו שחשוב לרווחתנו.

למה אתן חושבות שכל כך הרבה מורים רוחניים מואשמים בהטרדה מינית? המורים הללו מדחיקים ומתכחשים למחשבותיהם ורגשותיהם האפלים והכבדים. מחשבות ורגשות אלה אינם מתיישבים עם התדמית הטהורה שהם רוצים לשדר, או עם מה שהם מאמינים על עצמם.

אבל המחשבות והרגשות המודחקים האלה חייבים לצאת איכשהו. כשהם לא מעובדים כראוי, הם עלולים לצאת בדרכים המגעילות ביותר.

להיות בריא פירושו לקבל את מי שאנחנו בדיוק כמו שאנחנו. אפילו המחשבות האפלות ביותר שלנו הן חלק מהיצירה האלוהית שהיא אנחנו.

בריטריט מדיטציה בספיריט רוק בשנת 2012, למדתי טכניקה שנקראת RAIN בכל פעם שמתעוררים מחשבה, תחושה או רגש עלינו לזהות אותם (Recognize). לקבל אותם (Accept). לחקור אותם (Investigate). ולא להזדהות איתם (Non-Identification).

לקח לי הרבה זמן לקבל את החלק של אי ההזדהות. המורים בריטריט אמרו שעלינו להסתכל על המחשבות שלנו כאילו הן לא שלנו, כאילו הן נדדו לתוך הראש שלנו מהאדם שישב לידנו.

"אבל המחשבות שלי הן שלי!", מחיתי בראשי. "הן לא אקראיות. יש סיבה לכך שאני חושבת את מה שאני חושבת".

היום אני מבינה שאי-הזדהות מתייחסת להכרה שהתודעה היא רק מרכיב אחד בהוויה שלנו, בדיוק כמו שמרקורי הוא כוכב לכת אחד במערכת השמש. יש בנו יותר מהמחשבות שלנו. אנחנו לא רק המחשבות שלנו.

בספר הקרוב שלי, איזון פלנטרי, אני מסבירה כיצד כל אחד מכוכבי הלכת מתייחס למרכיב אחד בהוויה שלנו, וכיצד להביא את האנרגיה של הכוכב לאיזון בריא.

בשבוע הפותח את עונת מזל תאומים, שאלי את עצמך:

• באיזו תדירות אני תופסת את עצמי חושבת על דברים שאני לא רוצה לחשוב?
• מה אני עושה כשזה קורה? האם אני מדחיקה את המחשבות האלה, או שאני עובדת איתן?
• ספרי לי איך זה הולך!

הדרך היחידה לצאת מתהליכי חשיבה שלילית, היא לעבור דרכם.