יום האם שמח לכל האימהות! אין דבר שאני אוהבת יותר מלהיות אמא. אני מוצאת בזה סיפוק שהוא מעבר למילים. אבל אימהות מביאה איתה גם הרבה פחד ודאגה.

כרגע, באשוויל, זו עונת הקרציות. אתמול האיש שלי מצא קרציה באוזן של עדן בזמן שהייתי בשיעור יוגה. קרציות יכולות להיות מאוד מסוכנות, במיוחד אם הן נושאות את מחלת הליים.

למרות שלא רציתי להפחיד את עדן, כשחזרתי הביתה ושמעתי את החדשות, לא יכולתי להעמיד פנים שאני לא דואגת.

מוקדם יותר השבוע קראתי מפה לאשה מדהימה שהיא בין השאר, גם אמא מודאגת. היא מצאה את עצמה שבויה בדאגה לבריאות התינוקת שלה, עקב כמה סיבוכים שהיו לתינוקת בשבועות הראשונים לחייה.

אבל כולנו סובלות מדאגה, לא רק אימהות.

דאגה היא תקליט שבור שרץ לנו בראש ולא מרפה. כולנו יודעות שדאגה לא מועילה, אבל קשה לנו לשחרר אותה. אנחנו כל כך מזוהות עם המחשבות שלנו, שאנחנו מאמינות לכל מה שהן מספרות לנו.

דאגה מעלה את התרחישים הגרועים ביותר. אבל יש כל כך הרבה תרחישים אפשריים אחרים.

יש השבוע שלושה כוחות אסטרולוגיים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם דאגה:

קרקוע

שמש במזל שור, מרקורי (סיים נסיגה!) במזל שור ואנחנו מתקרבות למולד הירח במזל שור. היופי של מזל שור הוא בקרקוע שלו. ככל שאנחנו מקורקעות יותר, כך אנו נותנות פחות כוח לסיפורים שרצים לנו בראש. מזל שור מסוגל לראות את העובדות ולהיות מושרש במציאות, שהיא בדרך כלל טובה יותר ממה שהדאגות שלנו משקפות לנו.

עמדת המתבונן

יורנוס בצמידות לשמש עוזר לנו להתחבר לעמדת המתבונן. אנחנו יכולות להתבונן במיינד שלנו ולשוחח איתו. אנו יכולות לראות את האפשרויות האחרות שהמיינד הדואג נמנע מלהציע לנו.

המיינד שלנו עובד בהרבה אופנים כמו בינה מלאכותית. הוא מייצר מחשבות על סמך מה שכבר יש לו בבסיס הנתונים שלו.

אם אנחנו דואגות לעיתים קרובות, המוח שלנו רגיל לייצר מחשבות של דאגה, כי זה מה שנמצא בבסיס הנתונים שלו. כדי לשנות את הדפוס הזה, אנחנו צריכות לשנות את טבעו של בסיס הנתונים של המיינד. אנחנו צריכות ללמוד להציג למיינד אפשרויות המבוססות על אופטימיות, רגיעה ואמון.

עם נעשה זאת, לאורך הזמן, המיינד שלנו יתחיל לייצר פחות ופחות דאגות ובמקום זאת יציג לנו גישה קונקרטית ומציאותית יותר לכל מצב נתון.

חיבור רגשי

יש השבוע בין ארבעה לחמישה גופים שמיימיים באלמנט מים. הדבר הטוב ביותר לעשות כשאנחנו מודאגות זה להתחבר לעולם הרגש שלנו, שנשלט על ידי אלמנט המים.

דאגה היא פחד מודחק. אנחנו כל כך מפחדות שאנחנו מעדיפות להישאר בראש במקום להתחבר לגוף ולחוות את הפחד.

רגשות אמורים להיות מורגשים בגוף, לא להיחשב במיינד. הפחד אינו שונה. כאשר אנו מודאגות, אנחנו יכולות לעצום עיניים ולחוש את תחושות הגוף שלנו. איך זה מרגיש לפחד? איך הפחד הזה בא לידי ביטוי? איפה בגוף אנחנו מרגישות אותו? האם הוא מרגיש חם או קר? חד או כהה?

אומרים שבודהה היה בן מזל שור ומזל שור חווה את העולם דרך חמשת החושים, בניגוד למזל הבא אחריו, מזל תאומים, שחווה את העולם דרך המיינד. המתנה של הבודהה הייתה היכולת לחוש את רגשותיו ולא לחשוב אותם.

כשאנחנו נתקעות בלופים של דאגה, התקליט השבור ממשיך להסתובב בראשנו, וגורם לנו סחרחורת, בעוד הפחד מאחורי הדאגה מודחק. כאשר אנו מרגישות את הפחד שלנו, אנו מעבדות אותו, והוא יכול ללכת לדרכו.

***

אם כבר מדברים על בודהה ועל מזל שור, אחד העקרונות המרכזיים של בודהיזם הוא אקווינימיטי.  במשך שנים לא הבנתי את עקרון האקווינימיטי. חשבתי שהוא מבקש ריחוק וניתוק רגשי. אבל רק לאחרונה הבנתי שזה בדיוק ההפך.

אקווינימיטי הנו היכולת לחוות ולעבד את כל הרגשות שלנו, בלי לברוח מהם, ובלי להיאחז בהם.

״אקווינימיטי… אין פירושו אדישות, שהיא למעשה האויב של אקווינימיטי. הוא אינו אפטיות, ויתור, חוסר אכפתיות, או התנהלות קרה או מרוחקת. אקווינימיטי משמעו איזון, וזהו איזון שנולד מתוך חוכמה".

~שרון זלצברג

מזל שור מגלם יציבות ואיזון. במסלול הנמוך, אנשי שור מתנתקים מרגשותיהם ומתשוקותיהם כדי לשמור על יציבות וקור רוח. אבל במסלול הגבוה, אנשי שור מרשים לעצמם לחוש פחד, תסכול, כאב ואכזבה, ודווקא בזכות כך, הרגשות הללו אינם מזעזעים את עולמם.

בדרכי החדשה כסופרת, אני חווה המון התרגשות והמון אכזבות. לפעמים הפרסומים שלי זוכים להכרה ולפעמים לא. לפעמים הם מושכים אלפי קוראים, ולפעמים לא.

אני מרשה לעצמי להרגיש את כאב האכזבה, ועם זאת, אני מאמינה בעצמי ובערכי, ולכן אני סומכת על כך שהדברים עובדים בדיוק כמו שצריך. אני יציבה כמו שור. שום דבר לא יכול להזיז אותי מדרכי.

השבוע נתכונן למולד הירח במזל שור ונשאל את עצמינו:

• האם אני נוטה להיות מודאגת? נסי לתרגל קרקוע, התבוננות וחיבור רגשי, כפי שתיארתי בפוסט.
• האם אני מדחיקה את הרגשות שלי כדי להשיג אקווינימיטי? אם כן, הרשי לעצמך להרגיש יותר, ותראי איך זה משפיע עליך.
• האם אני מרגישה יציבה בתחושת הערך העצמי שלי? אם לא, רשמי את ההישגים שלך, הכישורים שלך, המתנות שלך. אל תשווי את עצמך לאחרים, פשוט תהיי כנה לגבי מה שיש לך להציע. האם זה גורם לך להרגיש טוב יותר? שתפי אותי.