ביום שישי, 9 בספטמבר, התחילה נסיגת מרקורי, והיה לי יום מיוחד מאוד.

 

זה התחיל בישיבה למדיטציה עם השכנה שלי, תלמידה של תיך נהאת האן, בפעם הראשונה.

 

בדקת ההליכה חזרה הביתה ריחפתי מאושר. לא רק בגלל המדיטציה העוצמתית, לא רק בגלל השמחה שמצאתי סנגהה מושלמת, אלא בגלל שהתאהבתי לגמרי בשכנה שלי.

 

להתאהב זו תחושה כל כך מרוממת.

 

ברגע שהגעתי הביתה, השכנה, שכבר הפכה לחברה, הזמינה אותי לטקס קקאו ירח מלא. מיד שיניתי את התוכניות שלי לאותו הערב כדי להיות שם.

 

בטקס הקקאו ישבתי במעגל עם קבוצת נשים, מוקפת בהרי האפלצ'ים העתיקים.

 

הודרכנו על ידי הקקאו המרפא. רקדנו. כתבנו. שיתפנו. שרפנו. התחברנו לנשמה (דגים) דרך חוכמת האישה המרפאה (בתולה). 

 

 

זו היתה פתיחה מושלמת לנסיגת מרקורי, הנושא החם ביותר באסטרולוגיה.

 

למה? כי אפילו האנשים הכי סקפטיים ביקום יודעים על נסיגת מרקורי. ההשפעה כל כך ברורה. קשה לבטל אותה או להתייחס אליה כאל צירוף מקרים.

 

 

 

שום השפעה לא נגדנו. זה יכול להיות מאתגר, אבל כך אנחנו לומדות ומתפתחות.

 

אבל זה רע שאנחנו לא חיות בהתאם להשפעות השמיימיות. 

 

אנחנו לא חיות לפי המחזורים הטבעיים של הירח, לפי המחזורים החודשיים שלנו.

 

אומרים שבתקופה השבטית, נשים נהגו לקבל את המחזור החודשי שלהן יחד במולד ירח. בימים אלו התכנסו נשים ונחו. הנשים המבוגרות סיפרו סיפורים שלימדו את הנשים הצעירות על החיים.

 

 

אני מניחה שבתקופה השבטית, כשמרקורי נכנס לנסיגה, אנשים התכנסו פנימה. אולי סוכם שהם ידברו זה עם זה רק אם זה יהיה חיוני. ייתכן שהם עסקו בתרגולים מדיטטיביים. אולי הם קצרו את יבוליהם ושרו בשקט בשדות.

 

 

אבל בעולם שלנו, אנחנו ממהרות כל הזמן.

 

השבוע אני מתחילה ללמד בבית הספר לאסטרולוגיה של דברה סילברמן. כשהצגתי את עצמי לכיתה שלי, נשאלתי אילו תכונות אני רוצה לגלם כשאהיה גדולה. לאחר מחשבה מעמיקה עניתי:

 

מנוחה והַרפָּיָה. 

 

לעתים רחוקות אני מרשה לעצמי לנח ולא לעשות כלום. נסיגת מרקורי מבקשת את זה. אם רק יכולנו לעבור מחשיבה של אונה שמאלית לחשיבה של אונה ימינית לזמן קצר, יכולנו להרוויח כל כך הרבה מזה.

 

 

 

 

בזמן הנסיגה החשיבה שלנו לא חדה. כישורי התקשורת שלנו לא במיטבם.

 

אנחנו נוטות לשכוח דברים ולאבד דברים. מאד קשה להתמקד. 

 

יש גם נסיבות חיצוניות. מכשירי תקשורת, תוכנות ואפליקציות נוטים להשתבש ולהשתגע. טיסות מתעכבות או מבוטלות בתדירות גבוהה יותר מהרגיל. 

 

השבוע, מרקורי נסוג במאזניים. יכולה להיות לכך השפעה חזקה על מערכות היחסים הרומנטיות שלנו, השותפויות העסקיות שלנו והחברויות שלנו. אולי נרגיש פחות מובנות, או שלא נוכל להבין את האנשים הקרובים אלינו.

 

מכיוון שאנחנו לא חיות בימים של פעם, החיים צריכים להימשך. אנחנו חייבות להמשיך.

 

 

 

 

 

כשאומרים לנו שזה צריך להיות נפלא ובמציאות זה מבאס, אנחנו חושבות שמשהו לא בסדר איתנו. שאנחנו לא מספיק מפותחות כדי ליהנות מזה.

 

אם את סובלת במהלך נסיגת מרקורי הזו וסופרת את הימים עד שהיא תיגמר, את לגמרי לגמרי בסדר!

 

יש משהו לא בסדר בעולם שמאלץ אותנו להמשיך כרגיל, כאילו שום דבר לא קורה.

 

לפעמים הנסיגה לא כזו נוראית. לפעמים יש לה חלקים טובים יותר וחלקים קשים יותר.

 

נסי לעשות כמיטב יכולתך ליישם את ההצעות שנתתי כאן.

 

כתבי לי איך ההמלצות האלו עובדות בשבילך ואיך את חווה את הנסיגה הזו.  

 

שיהיה לך שבוע נפלא.

 

באהבה,

יעל