״אני הולכת למות יום אחד. אני יודעת שזה יגיע גם אלי. אני אהיה הר, אהיה אבן על החוף. אני אהיה הזנה."

 ~מרי אוליבר

הוובינר 'עשי שלום עם פצע ילדותך' שלימדתי עם המורה שלי, דברה סילברמן, ביום שישי האחרון היה כל כך מלא שלא יכולנו להכניס את כולם לחדר הזום. זה מטורף להבין שכולנו נושאים בתוכנו פצעי ילדות. פצעים אלו נגרמים מחוסר הזנה רגשית. למרות שרובנו גדלנו בסביבה שסיפקה את הצרכים הבסיסיים שלנו, רבות מאיתנו לא קיבלו מענה לצרכים הרגשיים שלנו. כתוצאה מכך, אנחנו לא יודעות איך לחפש הזנה בבגרות שלנו.

השבוע, עם מולד הירח בסרטן, הוא הזדמנות מושלמת ללמוד הזנה רגשית.

בשנות השלושים המוקדמות שלי, בזמן שהחלמתי מדיכאון, היתה לי מטפלת פנומנלית ששינתה את חיי. שמה היה סימה, והיה לה עור שחום, פנים עגולות וקול רך. השיעור המשמעותי ביותר שסימה לימדה אותי היה על הזנה רגשית.

הדיכאון שלי היה ההוכחה לכך שלפני הדיכאון חיי היו מנוהלים על ידי הטראומה של אובדן אמי בגיל צעיר ופצע הילדות של להיות לא אהובה. הדיכאון היה התמריץ לשינוי שהייתי חייבת לעבור כדי להצליח לחיות חיים מאושרים. הוא אילץ אותי לשנות את כל הדפוסים שהפילו אותי מטה ולמצוא את הסולם שיוציא אותי מהחור האפל שלי. הייתי כמו תינוקת שעושה את צעדיה הראשונים בעולם, מנסה להבחין בין טוב ורע ולקבל החלטות טובות.

למשל, התרגלתי לבלות ולחיות על הקצה כדי שאוכל לשתף את הקולגות שלי בסיפורים המטורפים שלי. ההערצה שלהם לדרך החיים המשוגעת שלי גרמה לי להרגיש אהובה. הבעיה הייתה שהמסיבות והטירוף לא סיפקו הזנה, וגם לא ההתפעלות של הקולגות שלי מאורך חיי. אבל הייתי כל כך רגילה לדרך החיים הזו שלא ידעתי איך לחיות אחרת.

בכל פעם שהייתי מבולבלת לגבי הדבר הנכון לעשות, סימה הייתה שואלת אותי, "האם זה מרגיש לך מזין?"

בהתחלה לא ידעתי למה סימה מתכוונת בהזנה, אבל ככל שהתחלתי לשאול את שאלת ההזנה לעתים קרובות יותר, לאט לאט הבנתי אותה טוב יותר. דבר אחד ידעתי, המפגשים שלי עם סימה היו מזינים.

עם הזמן למדתי שהזנה רגשית היא כמו לאכול ארוחה טובה ובריאה. אנחנו מרגישות מרוצות ומסופקות. אנחנו מלאות, אבל לא מדי. אנחנו לא נפוחות או כבדות. אנחנו לא מתחרטות על אכילת יתר. אנחנו לא מרגישות רעבות בגלל שלא אכלנו מספיק. אנחנו מרגישות שהארוחה תומכת בפעילות המוח שלנו, במצב הרוח שלנו ובגוף שלנו.

אכילה בריאה לא באה באופן טבעי עבור רובנו, אך ככל שאנחנו מתרגלות לאכול בריא, הגוף שלנו מוחה כשאנחנו אוכלות זבל. באופן דומה, כשאנחנו מזהות מה מזין אותנו רגשית, אנחנו נמנעות באופן טבעי ממצבים שפוגעים ברווחה הרגשית שלנו.

אפשר להשוות הזנה רגשית לשימוש בחוט דנטלי. בהתחלה חשבתי שזה לוקח זמן ומעצבן. אבל כשהמשכתי להשתמש בחוט דנטלי, התחלתי להעריך את זה. ראיתי והרחתי מה החוט הדנטלי הסיר והבנתי שאני לא רוצה את זה בפה שלי. בכל פעם שהשתמשתי בחוט דנטלי, השיניים שלי הרגישו כל כך נקיות וחלקות; לא לקח הרבה זמן עד שלא יכולתי ללכת לישון בלי להשתמש בחוט דנטלי.

אם מערכת יחסים או חברות גורמת לנו להרגיש לא אהובות, היא לא מזינה, גם אם האדם השני מדהים. אם מזון מסוים גורם לנו לעצירות ונפיחות, הוא אינו מזין, גם אם הוא נחשב למזון העל הבריא ביותר שיש. אם מצב מסוים גורם לנו לחרדות ולדיכאון, הוא אינו מזין, גם אם העולם רואה בו הצלחה מסחררת.

ללמוד לזהות מה מזין אותי ומה לא היה הסולם שהוציא אותי מהדיכאון. זה הציל את חיי. זה עזר לי להתחיל לקבל החלטות טובות שהוכיחו את עצמן בטווח הארוך.

מזל סרטן מלמד אותנו להזין את עצמנו ואחרים באופן שתומך בנו ואינו מרוקן אותנו.

במולד הירח הקרוב במזל סרטן, שאלי את עצמך אם את מרגישה מוזנת. מי הם האנשים שמזינים אותך ועונים על הצרכים הרגשיים שלך? אילו נסיבות ממלאות את הכוס הרגשית שלך? את מי את מזינה, ואיך זה גורם לך להרגיש? אשמח לשמוע את הסיפורים שלך על הזנה רגשית.

שיהיה שבוע נפלא, מולד ירח שמח, שיחזרו הביתה בשלום במהרה, אמן.

באהבה,

יעל