השבוע האחרון היה אינטנסיבי. הוא התחיל בניסיון ההתנקשות בטראמפ, המשיך עם מותה של שאנון דוהרטי, שהציף את המדיה החברתית בנוסטלגיה של בוורלי הילס 90210, והסתיים עם פיצוץ כטב״ם בלב תל אביב.

החדשות והמדיה החברתית אינן משקפות את ההתמודדויות והאתגרים האמיתיים שלנו בחיים. פוליטיקה, מותם של מפורסמים, אפילו המלחמה והשבויים, הם לרוב לא הבעיה בפגישות שלי עם לקוחות או בשיחות שלי עם חברות. זה לא אומר שהדברים האלו לא משפיעים עלינו או לא מדאיגים אותנו. במיוחד בארץ כרגע יש תחושה של חיים ומוות שמתקיימת בכל רקמה בגוף שלנו. אבל המרחב הנפשי והרגשי שהדאגות הללו תופסות נמצא לרוב ברקע.

הניוזפיד הפנימי שלנו הוא רקמה של התפיסה שלנו לגבי עצמי, משפחה, מערכות יחסים ועבודה. כוכבי הניוזפיד הפנימי שלנו הם בני זוג רומנטיים, ילדים, הורים, חברים, קולגות ואחרים שיש להם מקום בחיינו. רוב הסיכויים שהאנשים הללו אינם נחשבים מפורסמים מחוץ לעולם הפנימי שלנו. אולי הם אפילו לא יודעים שהם הסלבס של הנפש האישית שלנו. הם אולי אפילו לא יודעים שאנחנו חושבות עליהם או שאנחנו מופעלות על ידם בצורה כה משמעותית.

בשבוע האחרון, כוכבת המדיה הנפשית שלי היתה חברה שהחלטתי לנתק איתה את הקשר. אני שומרת מרחק ממנה כבר הרבה זמן, ורק לאחרונה הייתי אמיצה מספיק כדי לתקשר את ההחלטה שלי ולהסביר את הסיבות שלי.

לכל אחד שיש לו מקום בחיינו יש קשר קארמתי איתנו. מערכות היחסים שלנו יוצרות חוטים אנרגטיים המחברים אותנו עם אחרים; חלקם חזקים יותר מאחרים. לפי התפיסה הרוחנית כולנו אחד, ויש בזה הרבה אמת. אנחנו רשת של קשרים המשתרעת על פני אוקיינוסים וארצות.

הופתעתי עד כמה קשה היה לי לשחרר את החברה הזו. כל השבוע חלמתי עליה, חשבתי עליה והתחבטתי אם עשיתי את הדבר הנכון. באופן לא מפתיע, הודות לקסמו של העולם, האנשים שפגשתי השבוע התמודדו עם אתגרים דומים. כמוני, הם נאבקו לשחרר אנשים שהם הבינו שלא מזינים אותם. הם רצו לשים מאחוריהם מערכות יחסים שהיו פוגעניות ולא מכבדות, ללא איזון בריא של נתינה וקבלה. מערכות יחסים שנתנו להם הרגשה שמשהו לא בסדר איתם ושמרו על התפיסה שהם לא ראויים לאהבה מלאה.

מצאתי את עצמי מאשרת ללקוחות שלי שהם עשו את הדבר הנכון בכך ששחררו את האנשים האלו בחייהם. האישור הזה היה הדבר הכי חזק שהם קיבלו מהמפגשים שלנו. ככל שהקשרים יותר חזקים, אנחנו נוטות להרגיש שאנחנו לא יכולות לחיות בלעדיהם או שעשינו משהו נורא בכך שפגענו באנשים האלו. האישור שלי היווה הקלה גדולה עבורם.

בסוף השבוע, עשיתי טיפול אנרגטית עם חברתי היקרה מלינדה, והיא עזרה לי בתהליך הזה. אני רוצה לחלוק איתך את ההדרכה היפה שלה. מלינדה ביקשה ממני לנתק לאט לאט את החוטים, את כל ההסתבכות והקשרים שלא תמכו בי. לפרום אותם במקום לחתוך אותם, כמו עלה צהוב שמתנתק מענף במהלך הסתיו. זה נעשה ברשות, בחיוביות מוחלטת, תוך תמיכה באדם האחר ובי. ואז, וזה החלק שהכי אהבתי, החוטים האלה מנותבים מחדש ומחוברים בחזרה לאדמה ולמקור; האנרגיה של החיבור הזה מוחזרת לאמא אדמה.

ואיך זה קשור לאסטרולוגיה של השבוע?

ביום ראשון יש ירח מלא שני החודש במזל גדי. הירח המלא הזה מדבר על איך הרווחה הרגשית שלנו (סרטן) תומכת בנו בשיתוף המתנות שלנו עם העולם באמצעות העבודה שלנו (גדי). לאנשים בחיינו יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על הרווחה הרגשית שלנו. זה הזמן להיות מכוונות בבחירת מי אנחנו באמת רוצות בחיינו.

ביום שני, השמש נכנסת לאריה, המזל הנשלט על ידי השמש, וקשור לצ׳אקרת מקלעת השמש. מזל אריה עוסק באופן בו אנחנו זורחות וכמה ביטחון עצמי וכבוד עצמי יש לנו בהתקשרויות שלנו עם אחרים. החוטים המחברים אותנו עם אחרים הם כמו קרני השמש. ככל שהם בריאים יותר, כך הם מאפשרים לנו לזרוח ולחלוק את המתנות שלנו. אם החוטים הללו מקטינים אותנו, מחלישים אותנו ומכבידים עלינו, הם אינם משרתים אותנו ואינם מאפשרים לנו לשרת את העולם.

השבוע, חשבו על החוטים המחברים אתכן לאחרים ואיך הם משפיעים על קרני האור שלכן. האם יש קשרים שצריכים חיזוק? האם יש קשרים שצריך לנתק בעדינות ולהחזיר לאדמה? אשמח לשמוע על החוויה שלך בנושא.

באהבה גדולה,

שיהיה שבוע נפלא ושיחזרו כל החטופים הביתה עכשיו,

יעל