במהלך שנים של לימודי יוגה, למדתי שלרצות ולהשתוקק זה רע. היוגה סוטרה של פטנג'לי, אחד הטקסטים החשובים ביותר של היוגה, מציגה את היאמות והניאמות, שהן העשה ואל תעשה של יוגים. אחת הנייאמות היא סנטושה, שפירושה שביעות רצון.

עיקרון זה אומר שעלינו לפתח שביעות רצון פנימית ולהיות מרוצות מכל מה שיש לנו. היוגים מאמינים שתשוקות גורמות לסבל, וששביעות רצון פנימית היא המפתח היחיד לאושר שכן השגת המטרות שלנו רק מובילה לרצונות חדשים ולכן גורמת לסבל נוסף.

לפני כמה לילות ראיתי ציטוט של ג'ורג' ברנרד שו, שהזכיר לי את הגישה הזו. "יש שתי טרגדיות בחיים. האחת היא לאבד את משאלת הלב שלך. השנייה הוא להשיג אותה". לפני כמה שנים הייתי מסכימה לגמרי, אבל היום אני לא. היום אני יכולה לומר בוודאות מוחלטת שהשגת משאלות ליבי הביאה לי אושר רב, בין אם זה הנישואים שלי, הבן שלי, ההגשמה שלי כאסטרולוגית וכותבת, הבית שלי, החברים שלי והקהילה שלי.

פיתוח שביעות רצון פנימית הנה דבר חשוב. אם לא הייתי עושה את העבודה הפנימית שלי, יכולתי לקבל את כל משאלות ליבי, ועדיין להיות אומללה. אבל, אם הייתי מחליטה לנטוש את משאלות ליבי, סביר להניח שלא הייתי שמחה כמו שאני היום.

יש עדיין הרבה שאיפות שלא הגשמתי, ואני מודה שהן גורמות לי לכאב. לכן אני בהחלט יכולה להתחבר לטבע הבלתי נגמר של הרצונות. אבל הכאב שאני חווה היום אינו בר השוואה לכאב שחשתי לפני עשר שנים, כשעדיין לא הגשמתי את כל השאיפות שציינתי קודם. היום אני יודעת שקיבלתי כל כך הרבה ברכות, שגם אם לא אקבל את כל מה שאני רוצה, עדיין אהיה אסירת תודה.

היום אני יודעת להחזיק ברצונות שלי תוך כדי שביעות רצון. זהו, לדעתי, המפתח האמיתי לאושר.

לפעמים אני חושבת שהחיים שלי היו הרבה יותר קלים וטובים אם לא היה לי כל כך חשוב להצליח. אבל האם זה נכון?

לפי הגישה האסטרולוגית שאני מיישמת, כל אחת מאיתנו הגיעה לעולם עם מפת לידה מיוחדת שנועדה רק לה. שום דבר במפה שלנו לא ניתן לנו בלי סיבה. יש לי ירח במזל גדי ורום שמיים במזל טלה. זה אומר שהגעתי לכאן כדי להיות שאפתנית. אני תמיד מזכירה לעצמי שהיקום לא נתן לי שאפתנות סתם. היא ניתנה לי כדי שאוכל לעשות דברים גדולים בעולם ולהצליח.

כאן אני מוצאת את הפגם בגישה שרואה ברצונות את שורש הסבל שלנו. פיתוח שביעות רצון פנימית זה נפלא, אבל אם אנחנו מזניחות את הרצונות שלנו, אנחנו לא מגלמות את האני האותנטי שלנו. אנשים עם מפות שאפתניות, ישקרו לעצמם אם יגידו שלא אכפת להם מהצלחה. האמונה שלי היא שלהיות אותנטית זה הדבר החשוב ביותר, יותר מכל גישה רוחנית או דתית.

השבוע ביום רביעי, 21 בדצמבר, השמש עוברת ממזל קשת למזל גדי. קשת הוא מזל של אופטימיות, כיף וחשיבה בגדול. נשות קשת רוצות להצליח, והן רוצות ליהנות מהדרך. בעיני זהו אחד מהשיעורים החשובים ביותר של מזל קשת. זה אף פעם לא משרת אותנו ללכת אחרי משאלות הלב שלנו מתוך לחץ ולא מתוך שמחה.

היום אני לפעמים מסתכלת אחורה על כל השנים בהן חיפשתי אהבה. אילו רק ידעתי שבסופו של דבר אמצא את עצמי בנישואים מאושרים, יכולתי ליהנות כל כך הרבה יותר מהדרך. זו הסיבה שבכל פעם כשאני מרגישה שאני לא מתקדמת מספיק, אני אומרת לעצמי: "תוך כמה שנים תקבלי את מה שאת רוצה. אז תסתכלי אחורה ותגידי, לו רק ידעתי. במקום זאת, דעי עכשיו. את תקבלי את מה שאתה רוצה, או משהו אפילו טוב יותר". זו הדרך האופטימית של מזל קשת, והיא כל כך חשובה, כי היא באמת יכולה לשנות את חיינו.

מזל גדי הוא מזל  של שאפתנות, סטנדרטים גבוהים, והישגים. כאשר השמש נכנסת למזל גדי, אנו מתחילות לפעול באחריות וברצינות להשגת מטרות הקשת הגדולות שלנו. בזמן שאנו עושות זאת, עלינו לזכור את השיעורים של קשת. תהני מהדרך, תאמיני בעצמך ותבטחי בעצמך. יש סיבה לכך שאת רוצה את מה שאתה רוצה.

21 בדצמבר הוא גם יום ההיפוך החורפי. זה היום החשוך ביותר בשנה, בו אנו מתבקשות למצוא את האור הפנימי שלנו ולהאיר אותו אל העולם. כאשר אנו כנות, מחוברות לרצונות שלנו ופועלות למען להשגתם, מתוך אמונה ואופטימיות, זה מחזק את אנרגיית השמש שלנו. אז האור שלנו מתחזק יותר ויותר ויכול בקלות להתגבר על החושך.

כמה הצעות להתבוננות או כתיבה השבוע:

• מה אני רוצה להשיג ועדיין לא הצלחתי?
• איך אני מרגישה לגבי הרצונות שלי? האם יש לי תחושת אשמה או בושה לגביהם?
• איך אני מרגישה לגבי רצונות באופן כללי? האם אני מאמינה שזה טוב לרצות או שזה רע? האם הגישה שלי עומדת בדרכי או תומכת בי?
• האם אני מרגישה שביעות רצון פנימית, בעודי מחוברת לרצונות שלי?
• האם יש לי ידיעה פנימית שבסופו של דבר, אקבל את מה שאני רוצה?
• האם אני נהנית מהדרך שלי להשגת מטרותיי?

מאחלת לך שבוע נפלא ומתפללת להשבת כל השבויים, ולהשכנת השלום במהרה,

באהבה,

יעל