“I remember, I remember when I lost my mind
There was something so pleasant about that place
Even your emotions have an echo in so much space.”

~ Crazy, a Song by Gnarls Barkley

יש לי וידוי. למרות שאני מחשיבה את עצמי שפויה וגאה בשפיות שלי, יש בי כמה היבטים מטורפים לגמרי.

השפיות שלי באה לידי ביטוי במערכות יחסים בריאות, ביכולת להציב גבולות בריאים, בלעשות את מה שאני אוהבת, בלעזור לאחרים לאהוב את עצמם, ובאיזון טוב בין רוחניות ומעשיות.

והטירוף שלי? מעט מאוד אנשים יודעים שיש לי בעיות רציניות של הערכה עצמית לגבי המראה הפיזי שלי. למרות שכילדה הייתי רזה כמו מטאטא, הייתי בטוחה שהירכיים שלי שמנות מדי, והתביישתי ללבוש מכנסיים קצרים. עד היום אני שוקלת את עצמי כל בוקר ואף פעם לא מרוצה מהמשקל שלי. בעוד שרוב האנשים יסכימו שאני די רזה, אני תמיד רוצה להיות רזה יותר. עד לא מזמן, נהגתי להילחם בעודף המשקל הדמיוני שלי, ולהטיל על עצמי הגבלות תזונתיות חמורות כדי להגיע לגביע הקדוש של גזרת חלומותיי.

"את צריכה להיות רזה, אבל לא רזה מדי. ואת אף פעם לא יכולה להגיד שאת רוצה להיות רזה. את צריכה להגיד שאת רוצה להיות בריאה, אבל גם את צריכה להיות רזה". בכיתי כשצפיתי בנאום האיקוני של אמריקה פררס בסרט ברבי כי הוא אישר שאני לא לבד בטירוף שלי.

לבד או לא, אני מודעת לחלוטין לכך שהרצון הנצחי הזה להיות רזה יותר הוא מטורף לחלוטין, ואני יכולה להבטיח לך שזה לא החלק המטורף היחיד בי.

מזל סרטן שולט בעולם הרגשי. רגשות הם די מטורפים. להיות מאוהבת זה טירוף. כמיהה היא עינוי. שמחה יכולה להיות מגוחכת. הכעס והשנאה מייסרים.

שפיות היא שליטה. שיגעון זה חוסר שליטה. אין לנו שליטה על הרגשות שלנו. אנחנו רק יכולות לשלוט באופן התגובה שלנו אליהם; זה המקום שבו השפיות חייבת להיכנס לתוקף.

לאחרונה לקחתי סדנה עם המורה שלי ליוגה, גוטה סבררו, שם למדתי על סמל היין והיאנג. עד היום לא שמתי לב יותר מדי לנקודה השחורה בחלק הלבן ולנקודה הלבנה בחלק השחור של הסמל. עכשיו אני מבינה שכאן באמת טמון הקסם של הסמל החזק הזה. השפיות שלנו צריכה קצת שיגעון. קצת טירוף זה מה שמחזיק את השפיות שלנו. אם ננסה לשלוט ברגשות שלנו או להעלים את הטירוף שלנו, נאבד את הנקודה השחורה בחלק הלבן, והחלק הלבן ילך לאיבוד – נאבד את שפיותנו.

בשנות ה-90 רקדתי לצלילי השיר של סיל, "אנחנו לעולם לא נשרוד אלא אם נהיה קצת משוגעים". ידעתי שהוא צודק, אבל מעולם לא הבנתי את זה כל כך לעומק עד עכשיו.

עונת הסרטן כאן כדי לעודד אותנו לחגוג את הטירוף שלנו, במיוחד בתקופה הזו שבה זה מרגיש כאילו העולם השתגע וששום דבר כבר לא הגיוני. כל מה שנותר לנו לעשות הוא להביא יותר אמת, להיות יותר אותנטיות ולהביע את מי שאנחנו ללא בושה או אשמה.

חלק מהקסם של קריאות אסטרולוגיה הוא שדרך הכוכבים, אנחנו זוכות להיראות כמו שאנחנו, עם כל הטירוף שלנו, ולהרגיש אהובות בדיוק כך.

להיות משוגעת זה כיף, ולאפשר לעצמנו להיות משוגעות זה משחרר. אנחנו לא צריכות להעמיד פנים שאנחנו שפויות יותר. המורה הבודהיסטי השנוי במחלוקת Chögyam Trungpa טבע את המושג "חוכמה מטורפת" ותיאר אותו כ"מצב נפשי תמים עם איכות של בוקר מוקדם – רענן, נוצץ וער לחלוטין". אני מעריכה את חוכמת תורתו, אבל אני לא מקבלת את האופן שבו הוא ניצל את הכוח שהיה לו על תלמידיו.

טירוף יכול להיות מסוכן. הוא צריך להיות נקודת היין הקטנה בתוך היאנג. כשהוא משתלט, הכל יוצאים משליטה, וזו הסיבה שאנחנו כל כך מפחדות מהטירוף שלנו, מנסות להסתיר ולהדחיק אותו. חשוב לזכור שאנחנו לא יכולות לשלוט בטירוף הפנימי שלנו, אבל אנחנו יכולות לבחור איך אנחנו פועלות. לאמץ את הטירוף שלנו לא אומר לפעול לפיו.

ככל שאנחנו אוהבות יותר את החלקים המטורפים של עצמנו, כך הם פחות מפעילים אותנו. אני עדיין אף פעם לא מרוצה מהמשקל שלי, אבל אני כבר לא מרעיבה את עצמי כדי להיות רזה יותר כי אני יודעת שזה מטומטם ולא משרת אותי.

עונת מזל סרטן היא זמן טוב להתחבר לשפיות ולטירוף שלך. מה מוכיח את שפיותך, ומה מעיד על הטירוף שלך? האם את מעריכה את שני החלקים של עצמך? האם את רואה איך הטירוף שלך הוא חלק מהותי מהשפיות שלך? אשמח לשמוע את הסיפורים המטורפים שלך. מה גורם לך להרגיש משוגעת?

מאחלת לך שבוע נפלא ושיחזרו כל החטופים הביתה במהרה,

באהבה,

יעל